המוסד של אושו לאלכימיה פנימית ומדיטציה הוקם במאי 2009. זה היה מרגש ליצור סוף סוף מוסד לגדילה פנימית ומדיטציה תחת שמו של אושו ובאותו הזמן, גם לא הייתה ממש ברירה אחרת, מאחר וכל העבודה שאני עושה ואשר למדתי ב-35 השנים האחרונות הייתה עם אושו.

 

 

לעבודתו של אושו יש ניחוח מאוד מסויים, אני לא אומרת שהיא טובה יותר מגישות רוחניות אחרות, אבל היא מאוד ספציפית. חזונו של אושו לגבר/אישה החדשים מתאר שינוי קיצוני בתודעה האנושית.
למשל, הוא מדגיש שעל התרפיסט להיות חבר של המטופל שלו. עליו לא להרחיק את עצמו או להפוך עצמו עליון על המטופל. הוא מדבר על כך שהמאסטר עצמו הוא תרפיסט.

 

“תרפיסט אמיתי הוא אמא, אם הוא לא, הוא אינו תרפיסט אמיתי. הוא הופך להיות רחם עבור המטופל. הוא נותן למטופל לידה מחדש. הוא מתחיל את חייו של המטופל שוב מהא-ב, הוא נותן לו דף חלק לכתוב את חייו בו שוב, לזה אני מתכוון כשאני אומר “הפסיכולוגיה של הבודהות”; זוהי תרפיה אמיתית. מאסטר הוא תרפיסט אמיתי; עצם הנוכחות שלו היא טיפולית. הוא מקיף אותך כמו אם. הוא ענן המקיף אותך מכל מקום, מכל הצדדים, מכל המימדים, כמו אם.”

אושו: הדהאמהפאדה: הדרך של הבודהה, כרך 9, פרק 7: כמה זה מתוק.

 

תרפיה היא דרך רוחנית, כפי שהמערב תמיד ראה אותה, לזה אושו קורא הפסיכולוגיה של הבודהות. תרפיה אינה עבור החולים, היא עבור כל אחד המעוניין לגדול לתוך הפוטנציאל של עצמו כבודהה, כאדם מודע.

במובן הזה, המוסד לאלכימיה פנימית ומדיטציה של אושו הינו פרוייקט גדילה עבור כל אחד המבין שהוא יותר ממה שהמוח המגביל נותן לנו להבין.